החלטה בתיק ת"ק 37890-07-12

הרקע והצדדים

1.     התובע הגיש ביום 19.07.12 תביעתו בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו, בעקבות הצפת מים בביתו ביום 29.06.09. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת, אשר הוציאה לתובע פוליסה לביטוח הדירה, בביטוח תכולה ומבנה.

2.     הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה ובבקשה לסילוק על הסף, מאחר ותקופת ההתיישנות של התביעה לתגמולי ביטוח היא 3 שנים מיום אירוע מקרה הביטוח (כפי שנרשם במפורש בפוליסה וכפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון בפרשת אמיתי), הרי שבנסיבות המקרה דנן התיישנה התביעה בטרם נפתח התיק בבית המשפט.

3.     בשל העובדה שטענותיה בעניין זה הועלו  בכתב ההגנה ולא הוגש כתב תשובה, סבורה הנתבעת כי יש לראות את התובע כמי שמסכים "בשתיקתו" לטענותיה בסוגיית ההתיישנות.

דיון והכרעה

4.     תחילה יובהר, כי אין דבר בין אי-הגשת כתב תשובה לבין הסכמה לטענות בכתב ההגנה. בית-המשפט העליון התייחס במפורש לסוגיה זו בע"א 591/77, יהושע נ. שטרן, פ"ד לב(1) 737, 743 וקבע כי:

"תשובה לכתב - הגנה נדרשת רק כשבעקבות טענות ההגנה מעוניין התובע להוסיף טענה עובדתית חדשה אותה לא טען קודם לכן, אך אין תשובה דרושה כשהתובע רוצה לטעון טענה משפטית המבוססת כולה על העובדות שכבר נכללו בכתבי - הטענות."

במקרה דנן התובע לא הוסיף כל טענה עובדתית בתשובתו לבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות ולפיכך יש לדחות טענה זו של הנתבעת.

5.     לגופה של הבקשה לסילוק על הסף, אפנה לפסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 6398-11-08 חייט נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ, ממנה עולה בבירור כי אין מקום לקבל טענת התיישנות שהועלתה על ידי חברת הביטוח במקרה כזה.

לאור חשיבותה של הפסיקה והתאמתה למקרה דנן, יובאו להלן הדברים באריכות מסוימת, מתוך סעיפים י"א עד י"ח לפסק הדין [כל ההדגשות בציטוט הם במקור - ר.ה.]:

"במקרה שבפנינו לא יכולה להיות מחלוקת על כך שמירוץ ההתיישנות אמור להתחיל ביום בו נפצע המערער בפיגוע..., ותקופת ההתיישנות היתה למשך שלוש שנים מאותו תאריך, כפי שנקבע בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, וכפי שנקבע בפסיקה הנוהגת ( הילכת אמיתי הנ"ל, וכן רע"א 7551/09 בן אבי נגד הראל חברה לביטוח ...

כמו כן אנו מפנים לדבריה של כב' השופטת א. פרוקצ'יה בע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' סיגלית קדוש [פורסם בנבו] (מיום 25.6.2007, בפיסקה 48 לפסק הדין):

'חוזה ביטוח הוא חוזה מיוחד שבו נדרשים שני הצדדים לנהוג במידה מירבית של הגינות ותום לב. חובות אלה חלות על המבטחים ועל המבוטחים, כאחד. דרישת תום הלב מצד המבוטח מתאפיינת בעיקר בדרישת הגילוי (סעיפים 6 ו-17 לחוק חוזה הביטוח). בצידה, קיימות חובות אמון ותום לב מוגברות על המבטח, שמקורן בעיקר בהוראות סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים... '

בפנייתה מיום 14.7.03 כתבה רעייתו של המערער למשיבה... בתשובתה מאותו תאריך ציינה המשיבה שעל מנת שתוכל לטפל בתביעה היא מבקשת לשלוח אליה...

בכותרת מכתבה הנ"ל של המשיבה נאמר: "מבלי לפגוע בזכויות ובטענת ההתיישנות"...

אנו סבורים שהתנהלותה של המשיבה אינה מאפשרת לה להסתמך בנסיבות אלה על טענת ההתיישנות.

כפי שציין כב' השופט א. רובינשטיין ברע"א 10641/05 שכבר נזכר לעיל, נקודת המוצא של חוק חוזה הביטוח היא שמערכת היחסים שבין המבטח לבין המבוטח מאופיינת בהעדר שיוויון מובנה, יחסי כוחות בלתי שקולים, ופערי מידע לטובת חברת הביטוח.

מגמתו הברורה של חוק חוזה הביטוח היא לשמור על המבוטח מפני כוחו של המבטח ולאזן את חוסר השיוויון ביניהם...

אנו סבורים שכאשר שיגרה המשיבה את מכתבה למערער ביום 14.7.03 ... היא לא היתה יכולה להסתפק בכך שבכותרת המכתב ייאמר "מבלי לפגוע בזכויות ובטענת ההתיישנות", אלא במסגרת חובת תום הלב המוטלת על מבטח במערכת היחסים שבינו לבין מבוטח חובתה של המשיבה היתה לציין בגוף המכתב: